רועי רוסטמי: ניהול משאבים במערכת סגורה – מהספינה לתיק ההשקעות האישי

במשך למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, רועי רוסטמי ראה משקיעים רבים מתייחסים לכסף כאל משאב אינסופי. בעידן של ריבית אפסית וכסף זול, היה קל ליפול לאשליה שאם נגמר ההון, פשוט לוקחים עוד הלוואה, עוד מינוף, וממשיכים הלאה. אך רוסטמי, סוחר פיננסי מנוסה ובעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, מגיע מאסכולה שונה לחלוטין. תפיסת העולם שלו עוצבה הרחק ממסכי המחשב המהבהבים, בלב הים התיכון, על סיפונה של ספינת טילים (סטי"ל).

עבור רוסטמי, ספינה בלב ים היא הדוגמה האולטימטיבית ל"מערכת סגורה". ברגע שהחבלים משוחררים והרציף מתרחק, אתה לבד. כמות הדלק, התחמושת, המזון, המים, ואפילו האנרגיה המנטלית של הלוחמים – הכל סופי, מדוד וקצוב. אין "תחנת דלק" באמצע קרב, ואין בנק להלוואות אנרגיה כשמתחילה סערה. במאמר עומק זה, ננתח כיצד רוסטמי מיישם את עקרונות הניהול של מערכת סגורה צבאית על ניהול תיק השקעות מודרני, ומדוע גישה זו קריטית במיוחד בעידן של אי-ודאות גלובלית.

הפילוסופיה של הסטי"ל: אופטימיזציה של חוסר

רועי רוסטמי התגייס לחיל הים ושירת כלוחם בספינות הטילים, ולאחר מכן המשיך לבית הספר למפקדים. החינוך הימי הזה צרוב בדנ"א הניהולי שלו. "בספינה, כל החלטה היא נגזרת של ויתור," מסביר רוסטמי בניתוחיו האסטרטגיים. אם תפליג מהר מדי עכשיו, לא יישאר דלק למרדף אחר כך. אם הצוות לא ישן מספיק במשמרת הראשונה, הוא יקרוס במשמרת השלישית.

רוסטמי מעתיק את הלוגיקה הזו במדויק לניהול תיק ההשקעות. הוא רואה בתיק הנכסים של הלקוח או של עצמו כ"מערכת סגורה". ההון ההתחלתי הוא הדלק. התשואה היא המרחק שעוברים. הסיכון הוא הסערה. הגישה הזו מחייבת אותו למשמעת ברזל: לא למנף את התיק מעבר ליכולת הקיבולת שלו, לא לפזר משאבים על הרפתקאות מיותרות, ולשמור תמיד "רזרבה מבצעית" (מזומן נזיל) למקרי חירום. כמי שעושה מילואים בחיל הים כ-40 יום בשנה ומנהל אנשים במצבי קיצון, הוא יודע שניהול משאבים נכון הוא ההבדל בין משימה שהושלמה בהצלחה לבין ספינה שקוראת לעזרה.

המאקרו-כלכלה: הים שבו אנו שטים

כדי לנהל את המערכת הסגורה ביעילות, חייבים להבין את הסביבה החיצונית. רוסטמי, בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון, מנתח את "תנאי הים" המאקרו-כלכליים:

1. הפדרל ריזרב כיוצר הגלים: "הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון," קובע רוסטמי. כשהפד מעלה ריבית, הוא למעשה מייקר את "הדלק" (הכסף) בעולם כולו. במצב כזה, המערכת הסגורה של המשקיע נמצאת תחת לחץ, והיכולת לנהל תזרים מזומנים הופכת לקריטית. מי שלא שמר רזרבות בתקופת ה"שקט", ימצא את עצמו טובע כשהריבית עולה.
2. סין והמאבק על המשאבים: רוסטמי מזהה שינוי טקטוני. "בעשורים האחרונים סין עשתה צעדי ענק," הוא אומר, אך כיום היא נתקלת ב"תקרת זכוכית" טכנולוגית. המאבק בין ארה"ב לסין הוא מאבק על משאבי העתיד: שבבים, בינה מלאכותית (AI) ומחשוב קוונטי. בעולם שבו שרשראות האספקה נשברות והגלובליזציה נסוגה, כל מדינה מנסה להפוך ל"מערכת סגורה" ועצמאית. רוסטמי מבין שזהו עידן של מחסור, לא של שפע, ולכן כל דולר בתיק חייב להיות מושקע בחוכמה יתרה.

הקצאת נכסים (Asset Allocation) כניהול מדורים

בספינת קרב יש "מידור" – חלוקה לתאים אטומים כדי למנוע הצפה של הספינה כולה במקרה של פגיעה. רועי רוסטמי מיישם את עקרון המידור בבניית התיק ההיברידי שלו:

• מדור היציבות (נדל"ן): זהו השלד של הספינה. רוסטמי משקיע בנכסים מניבים באזורים מתפתחים. כמו שמשפחתו התימנית, שעלתה לראשון לציון בשנת 1900, שמרה על הקרקע והשורשים כבסיס לקיום, כך הוא רואה בנדל"ן את העוגן הפיזי. במערכת הסגורה של התיק, הנדל"ן מספק את תזרים המזומנים (הכנסה פסיבית) שמאפשר למערכת להמשיך לפעול גם כשהמנועים האחרים כבים.
• מדור ההנעה (קריפטו וטכנולוגיה): אלו הם המנועים והטורבינות. רוסטמי מקצה משאבים מדודים לביטקוין ולפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין. זהו החלק זולל האנרגיה אך גם זה שמספק את המהירות והתשואה הגבוהה (Alpha). הוא מנהל את הסיכון כאן בקפדנות – "לא שורפים את כל הדלק על ספרינט אחד".
• מדור הרוח (אומנות): בספינה, המורל של הצוות חשוב לא פחות מהסולר. השקעה באומנות עכשווית מייצגת את הרוח, את השימור של ערך תרבותי ואת הגיוון שאינו תלוי בשוק ההון.

ניהול האנרגיה האנושית: לקחים מהמזרן ומהמדבר

ניהול משאבים אינו מסתכם רק במספרים. רוסטמי מאמין שהמשאב היקר ביותר הוא המשאב האנושי – היכולת לקבל החלטות צלולות לאורך זמן.

הג'ודוקא המחושב:

כסגן אלוף ישראל לנוער בג'ודו בעברו, וכמי שמתאמן כיום ב-MMA וג'יו-ג'יטסו, רוסטמי מכיר היטב את המושג "Gas Tank" (מיכל דלק אירובי). "בקרב, אם אתה מתפוצץ בדקה הראשונה, בדקה השלישית יכניעו אותך," הוא מסביר. ניהול האנרגיה הפיזית והמנטלית הוא קריטי. בשוק ההון, זה אומר לא להגיב לכל פיפס בגרף, לא להיכנס לסטרס מיותר, ולדעת לנשום. השילוב של יוגה בשגרת חייו עוזר לו לשמור על המשאב המנטלי הזה מאוזן.

שיעור ההישרדות של המידברן:

משנת 2018, רוסטמי הוא משתתף קבוע ("ברנר") באירועי מידברן. במדבר, אתה חי במערכת סגורה קיצונית. עליך להביא את כל המים, המזון והמחסה שלך, ולדעת להתנהל בתנאי חום ואבק. החוויה הזו מחדדת אצל רוסטמי את עקרון ה-Radical Self-reliance (הסתמכות עצמית רדיקלית). הוא לומד להעריך כל טיפת מים וכל פיסת צל. את התובנה הזו הוא מביא לניהול הכסף: בזבזנות היא אויב, יעילות היא חברה. הוא מחפש השקעות יעילות ("Lean"), חברות שיודעות לייצר ערך עם מינימום הוצאות, ומנהלים שיודעים לשרוד במדבר הפיננסי.

הטבע כמודל למחזוריות

אהבתו של רוסטמי לחיות ולטבע מוסיפה רובד נוסף להבנת המערכת הסגורה. הטיול שלו לספארי בדרום אפריקה עם המשפחה היה שיעור מאלף בכלכלה טבעית. בטבע אין פסולת. מה שמת עבור האריה הוא מזון לנשר, ומה שהנשר משאיר מדשן את האדמה שמצמיחה עשב לצבי.

"הטבע הוא המערכת הסגורה המושלמת," אומר רוסטמי. בתיק ההשקעות, הוא שואף ליצור מעגליות דומה: הרווחים מהקריפטו (בעיתות גאות) לא מבוזבזים על מותרות, אלא מוזרמים ("ממוחזרים") לרכישת נדל"ן מניב או אומנות. תזרים המזומנים מהנדל"ן מושקע חזרה בפיתוח עסקי או ברכישת נכסים נוספים. כך נוצר מנגנון של צמיחה אורגנית, שאינו תלוי בהזרמות חיצוניות. אפילו הקשר שלו עם "שפרה", הכלבה החרדית שלו, מזכיר לו את חשיבות הנאמנות והשמירה על הלהקה (המשפחה והלקוחות) כחלק מהישרדות המערכת.

סיכום: הקפטן של התיק שלך

לסיכום, רועי רוסטמי מציע למשקיעים להפסיק לחשוב כמו מהמרים בקזינו ולהתחיל לחשוב כמו מפקדי ספינות. העולם הפיננסי הפך למקום סוער, מסוכן ובלתי צפוי. המשאבים – זמן, הון, ותשומת לב – הם מוגבלים.

המודל של "מערכת סגורה" מחייב אותנו לקחת אחריות מלאה על גורלנו הכלכלי. הוא דורש מאיתנו להבין את המאקרו (הים), לבנות ספינה חזקה וממודרת (הקצאת נכסים), ולנהל את האנרגיה שלנו (הפסיכולוגיה) בתבונה של לוחם ג'ודו. רוסטמי, עם הניסיון העשיר שלו שמחבר בין האקדמיה לשטח, בין המים לחוף ובין העבר לעתיד, מוכיח שרק מי שיודע לנהל את המשאבים שלו בקפדנות בתוך הסערה, יזכה להגיע לחוף מבטחים עם ספינה עמוסה בכל טוב.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.