השפעת מחירי האנרגיה על השווקים הגלובליים: ניתוח עומק של רועי רוסטמי

אנרגיה היא הדם הזורם בעורקי הכלכלה הגלובלית. שום דבר לא זז, שום דבר לא מיוצר, שום דבר לא מחושב, ושום דבר לא נאכל מבלי שהושקעה בו אנרגיה. בין אם מדובר בנפט גולמי המניע ספינות משא, בגז טבעי המחמם בתים ומפעיל מפעלי דשן, או בחשמל המפעיל את מרכזי הנתונים של ענקיות הבינה המלאכותית – מחיר האנרגיה הוא התשומה הבסיסית והקריטית ביותר בעולם המודרני. ככזה, התנודות החריפות במחיריה אינן רק כותרת בעיתון עבור הנהג הממוצע בתחנת הדלק; הן הכוח העיקרי המניע את החלטות המדיניות המוניטרית, את ביצועי שוקי המניות ואת מאזן הכוחות הגיאופוליטי.

עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, ניתוח שוק האנרגיה אינו עיסוק צדדי, אלא ליבת ההבנה המאקרו-כלכלית. רוסטמי, שחי את השווקים מדי יום וגיבה את ניסיונו המעשי בלימודי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון, רואה במחיר האנרגיה את "המשתנה הראשי" במשוואה הכלכלית העולמית. במהלך הקריירה שלו, הוא חווה את הקריסה הפיננסית של 2008 (שהוזנקה, בין היתר, על ידי זינוק במחיר הנפט ל-147 דולר לחבית), את צניחת המחירים של 2014 עם מהפכת פצלי השמן, את המחירים השליליים ההיסטוריים במגפת הקורונה של 2020, ואת הלם האספקה האדיר שנוצר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.

בניתוח עומק זה, נצלול אל האופן שבו רועי רוסטמי מנתח את ההשפעות מרחיקות הלכת של מחירי האנרגיה – החל מהשפעתן על האינפלציה והחלטות הריבית, דרך זיהוי המנצחים והמפסידים בשוק המניות, ועד להבנת שדה הקרב הגיאופוליטי והאתגר המבני החדש של "המעבר הירוק".

ממשאבת הדלק לפדרל ריזרב: כיצד אנרגיה מניעה אינפלציה (וכל השאר)

הקשר הראשון והברור ביותר הוא בין אנרגיה לאינפלציה. כפי שרועי רוסטמי מסביר, ההשפעה היא כפולה: ישירה ועקיפה.

ההשפעה הישירה היא זו שכל צרכן מרגיש מיד: מחיר הדלק בתחנה, חשבון החשמל, ועלות חימום הבית בחורף. כאשר אלה עולים, הם שוחקים מיד את כוח הקנייה של הציבור.

אך ההשפעה העקיפה, טוען רוסטמי, הרסנית ודביקה הרבה יותר. מחיר האנרגיה הוא תשומה נסתרת כמעט בכל מוצר ובכל שירות:

• מזון: דשנים חקלאיים מיוצרים מגז טבעי. הפעלת טרקטורים, קומביינים ומשאיות קירור דורשת סולר. עליית מחירי האנרגיה מתורגמת כמעט מיידית לעליית מחירי המזון.
• מוצרים: ייצור פלסטיק, פלדה, מלט, זכוכית וכימיקלים הם תהליכים זוללי אנרגיה.
• תחבורה ולוגיסטיקה: כל מוצר שאתם קונים, בין אם הוזמן אונליין או נרכש בחנות, הובל לשם על ידי ספינה, רכבת או משאית – שכולן שורפות דלקים.

כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, כל שרשרת האספקה סופגת את העלויות ומגלגלת אותן הלאה לצרכן הסופי. זוהי "אינפלציית צד-היצע".

וכאן, מסביר רועי רוסטמי, נכנס לתמונה הגוף החשוב ביותר בשווקים. "כפי שאני תמיד אומר," מדגיש רוסטמי, "הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון. כולם מנסים להבין מה הצעדים הבאים שלו וכל מילה שמוציא יו"ר הפד מקבלת תשומת לב מקסימאלית."

לפד יש מנדט כפול: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים. כאשר הלם אנרגיה שולח את האינפלציה ל-8% או 9% (כפי שקרה ב-2022), הפד חייב לפעול כדי לרסק את האינפלציה הזו, גם במחיר של פגיעה בצמיחה.

הבעיה היא שהפד לא יכול לקדוח נפט או לבנות כורים גרעיניים. הכלי היחיד שלו הוא הריבית. כדי להילחם באינפלציית היצע (מחסור באנרגיה), הפד נאלץ להשתמש בכלי שמרסק את הביקוש. הוא מעלה את הריבית בחדות, מייקר את המשכנתאות, את הלוואות הרכב ואת האשראי לעסקים. הוא עושה זאת בכוונה תחילה כדי "לקרר" את הכלכלה, לגרום לאנשים לבזבז פחות, ובכך להוריד את המחירים "בכוח".

זהו, לדעתו של רועי רוסטמי, מנגנון ההולכה הקריטי ביותר: הלם אנרגיה -> אינפלציה גבוהה -> פד ניצי (העלאות ריבית) -> האטה כלכלית ושוקי הון תנודתיים. הבנת השרשרת הזו היא המפתח לניווט בשווקים המודרניים.

שוק המניות תחת לחץ: מי מרוויח ומי מפסיד?

כאשר הפד מהדק את החגורה המוניטרית בתגובה למחירי האנרגיה, שוק המניות מגיב באופן מיידי, אך לא אחיד. רוסטמי, עם התמחותו במימון, מנתח את ההשפעה דרך מודלים של תמחור ורווחיות.

המפסידים הגדולים: טכנולוגיה, צמיחה וצרכנות

1. מניות הטכנולוגיה והצמיחה: אלו הן הנפגעות הראשונות והקשות ביותר. רוסטמי מסביר שהסיבה לכך היא פיננסית טהורה. "חברות טכנולוגיה רבות, במיוחד אלו שאינן רווחיות עדיין, מתומחרות על בסיס ציפיות לרווחים גדולים בעתיד הרחוק," הוא מפרט. "כאשר הריבית עולה, 'שיעור ההיוון' (Discount Rate) שבו משתמשים האנליסטים כדי להעריך את שווי הרווחים העתידיים האלה עולה גם הוא. ככל שהריבית גבוהה יותר, כך הרווחים העתידיים שווים פחות במונחים של היום. התוצאה היא ריסוק אלים של מכפילי הרווח והערכות השווי."
2. מגזר הצרכנות המחזורית (Consumer Discretionary): זהו נזק כפול. ראשית, הצרכן שמשלם יותר על דלק וחימום, נשאר עם פחות כסף פנוי לבזבוזים על מסעדות, חופשות, אופנה או מכוניות חדשות. שנית, הריבית הגבוהה מייקרת את המימון לרכישות גדולות.
3. תעשיות כבדות ותחבורה: חברות תעופה (דלק סילוני הוא ההוצאה הגדולה ביותר שלהן), חברות ספנות, משאיות, ומפעלים כימיים או יצרני מלט – כולם סופגים עלייה דרמטית בעלויות התפעול. הדבר שוחק את שולי הרווח שלהם, אלא אם הם מצליחים לגלגל את מלוא העלות ללקוח, מה שלא תמיד אפשרי בסביבה תחרותית.

המנצחים הברורים: אנרגיה וחומרי גלם

1. מגזר האנרגיה: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל חשוב להבין מדוע. עבור חברות הפקת נפט וגז (כמו אקסון מוביל, שברון, או חברות פצלי שמן), עלות ההפקה של חבית נפט נשארת קבועה יחסית (למשל, 40 דולר לחבית). כאשר מחיר המכירה קופץ מ-70 דולר ל-110 דולר, כל ההפרש (40 דולר נוספים) זורם ישירות לשורת הרווח. "זוהי התפוצצות של תזרים מזומנים," מציין רוסטמי. "החברות הללו הופכות למכונות מזומנים, מחזירות חובות, מחלקות דיבידנדים עתק ורוכשות בחזרה מניות."
2. סחורות ומתכות: לעיתים קרובות, הזינוק באנרגיה גורר אחריו את כל סקטור הסחורות. כריית מתכות היא תהליך עתיר אנרגיה, ולכן עליית מחירי האנרגיה מייקרת את הפקתן ומעלה את מחירן.

הבנת הדיפרנציאציה הזו חיונית. כפי שרועי רוסטמי מדגיש בעקביות, "גיוון השקעות הוא המפתח להצלחה". בתקופה של הלם אנרגיה, תיק המוחזק 100% במניות טכנולוגיה צפוי לקרוס, בעוד שתיק מגוון המחזיק גם אנרגיה וחומרי גלם, יכול לאזן את ההפסדים ואף להרוויח.

אנרגיה כנשק: הניתוח הגיאופוליטי של רועי רוסטמי

כאן הניתוח של רועי רוסטמי חורג מהכלכלה הטהורה ונכנס לתחום האסטרטגיה הצבאית והגיאופוליטיקה. הרקע הייחודי שלו כמפקד בספינות טילים בחיל הים, ותפקידו הפעיל במילואים (כ-40 יום בשנה) בו הוא עוסק בפיקוד וניהול אנשים, מעניק לו פרספקטיבה חדה על האופן שבו מדינות משתמשות באנרגיה ככלי נשק.

"אנרגיה היא הכלי הגיאופוליטי האולטימטיבי," קובע רוסטמי. "מי ששולט בברזי האנרגיה, שולט בעולם."

אנו רואים זאת בכמה חזיתות:

• רוסיה נגד אירופה: הדוגמה הבוטה ביותר מהשנים האחרונות. רוסיה השתמשה בתלות המוחלטת של גרמניה בגז הזול שלה (דרך צינורות נורד סטרים) כנשק אסטרטגי. ברגע שהחליטה לפלוש לאוקראינה, היא סגרה את הברז, שלחה את כלכלת גרמניה למיתון, וגרמה למשבר אנרגיה חריף ביבשת. "אירופה," אומר רוסטמי, "הייתה שאננה. היא הקריבה את הביטחון האנרגטי שלה על מזבח סחר זול, וגילתה בדרך הקשה שזו הייתה טעות אסטרטגית קטלנית."
• OPEC+ נגד המערב: קרטל הנפט, בראשות סעודיה ורוסיה, מנהל משחק מורכב. הוא מתאם קיצוצי תפוקה כדי לשמור על מחירים גבוהים. סעודיה זקוקה למחיר גבוה כדי לממן את תוכניות הענק שלה (כמו Vision 2030), ורוסיה זקוקה לו כדי לממן את מכונת המלחמה שלה. מנגד, ארה"ב והפד זקוקים למחירים נמוכים כדי להילחם באינפלציה. זהו משחק סכום-אפס שמתנהל מדי חודש.
• סין והמזרח התיכון: סין היא יבואנית האנרגיה הגדולה בעולם. היא תלויה באופן קריטי בנפט מהמפרץ הפרסי. תלות זו יוצרת נקודת תורפה אסטרטגית, שכן נתיבי הסחר הימיים הללו נשלטים היסטורית על ידי הצי האמריקאי – אותו חיל ים שרוסטמי מכיר היטב מניסיונו. זו הסיבה שסין משקיעה בייאוש ב"דרך המשי" היבשתית ובבניית צי משלה.

עבור רוסטמי, הניתוח הגיאופוליטי אינו תוספת "צבעונית" לניתוח הפיננסי – הוא הניתוח. החלטה של אדם אחד בריאד או במוסקבה יכולה לשנות את מסלול האינפלציה בארה"ב, ובכך להכריח את הפד לפעול ולהפיל את הנאסד"ק.

האתגר הכפול: "גרינפלציה" והמעבר לאנרגיה ירוקה

השכבה האחרונה והמורכבת ביותר בניתוח של רועי רוסטמי נוגעת לעתיד: המעבר לאנרגיה ירוקה. על פניו, מעבר לשמש, רוח ורכבים חשמליים אמור להפחית את התלות שלנו בדלקים הפוסיליים התנודתיים. אלא שבטווח הקצר והבינוני, המציאות הפוכה לחלוטין.

רוסטמי מצביע על פרדוקס מסוכן שהוא מכנה "גרינפלציה" (Greenflation):

1. השקעת חסר בדלקים פוסיליים: בגלל לחץ פוליטי, רגולטורי וציבורי (ESG), בנקים ומשקיעים נרתעים מלממן פרויקטי ענק חדשים של נפט וגז. כתוצאה מכך, ההשקעה בגילוי והפקה של מקורות אנרגיה מסורתיים צנחה.
2. הביקוש עדיין כאן: למרות המעבר הירוק, העולם עדיין צורך (ויצרוך בעשור הקרוב) כמויות אדירות של נפט וגז. הביקוש ממדינות מתפתחות כמו הודו או אפריקה רק גדל, והטכנולוגיות החדשות (כמו מרכזי נתונים ל-AI) הן זוללות חשמל אדירות.
3. המעבר הירוק עצמו זולל אנרגיה: כאן טמון הפרדוקס. "כדי לבנות טורבינת רוח אחת," מסביר רוסטמי, "אתה צריך מאות טונות של פלדה, בטון, נחושת ואלומיניום. כדי לבנות פאנל סולארי, אתה צריך פוליסיליקון. כדי לבנות סוללה לרכב חשמלי, אתה צריך ליתיום, קובלט, ניקל וגרפיט."

הכרייה, העיבוד והשינוע של כל חומרי הגלם הללו הם תהליכים שדורשים כמויות אדירות של… אנרגיה, שלרוב מגיעה מדלקים פוסיליים. הדחיפה הגלובלית לבנות תשתיות ירוקות יוצרת "סופר-מחזור" של ביקוש למתכות בסיסיות ולנפט וגז הדרושים להפקתן.

"אנחנו נמצאים במצב אבסורדי," מנתח רוסטמי. "אנחנו חונקים את ההיצע של האנרגיה הישנה, עוד לפני שהאנרגיה החדשה מוכנה לספק את הביקוש. התוצאה היא מחסור מבני, שצפוי לשמור על מחירי האנרגיה גבוהים ועקשניים לאורך זמן." זהו כוח אינפלציוני ארוך טווח, שהופך את עבודתו של הפד לקשה הרבה יותר.

אסטרטגיית השקעה בעולם של תנודתיות אנרגטית

אם כן, כיצד רועי רוסטמי מתרגם את הניתוח המורכב הזה לאסטרטגיית השקעה מעשית? התשובה טמונה בשילוב של משמעת, גמישות וגיוון עמוק.

ראשית, הגישה של רוסטמי מושפעת מהרקע שלו בג'ודו. "בג'ודו, אתה לא נלחם בכוח נגד כוח," הוא מסביר, בהתייחסו לעברו כסגן אלוף ישראל לנוער. "אתה לומד לזהות את התנועה של היריב ולהשתמש בתנופה שלו נגדו. אותו דבר בשווקים. אל תילחם בפד. אל תילחם במגמה הגיאופוליטית. תבין לאן הכוחות האלה דוחפים את השוק, ותמקם את עצמך בהתאם."

שנית, רוסטמי מיישם את פילוסופיית הגיוון הרחבה שלו. הוא מבין שבעולם כזה, תיק של 60/40 (מניות ואג"ח) כבר לא מספיק. התיק חייב לכלול נכסים שמגיבים אחרת להלם אנרגטי ואינפלציוני.

• הקצאה לאנרגיה וסחורות: החזקה ישירה של מניות אנרגיה או קרנות סל על סחורות היא גידור הכרחי מפני אינפלציה.
• נכסים קשים (Hard Assets): כפי שרוסטמי מיישם בתיק האלטרנטיבי שלו, זוהי סביבה אידיאלית לנכסים מוחשיים. "אני משקיע בנכסי נדל"ן מניבים באזורים מתפתחים," הוא מציין. בתקופות אינפלציה, דמי השכירות עולים ומספקים הגנה. גם נכסים כמו "אומנות עכשווית מבטיחה", שאינם תלויים במאזן של בנק, נוטים לשמור על ערכם כשהכסף מאבד מערכו.
• הימור על "האתים והמכושים": במקום לנסות לנחש איזו יצרנית רכב חשמלי תנצח, רוסטמי יעדיף להשקיע ב"אתים והמכושים" של המהפכה הירוקה – החברות שכורות את הליתיום והנחושת, או אלו שבונות את תשתית הרשת החשמלית.

לסיכום, הניתוח של רועי רוסטמי מראה כי אנרגיה חזרה למרכז הבמה. היא כבר לא תשומה משעממת ויציבה, אלא המשתנה הפכפך, הפוליטי והקריטי ביותר בכלכלה העולמית. זהו שדה קרב שבו הפד נלחם ב-OPEC, רוסיה נלחמת באירופה, וההווה הפוסילי נלחם בעתיד הירוק. בעולם כזה, הישרדות והצלחה פיננסית תלויות פחות בניסיון לחזות את המהלך הבא, ויותר בבניית תיק השקעות חסון, מגוון וגמיש, המסוגל לספוג זעזועים מכל כיוון.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.